<h1>אהל מועד שער השחיטה דרך ג'</h1>
<h2>דף ח.</h2>
השוחט בסכין מלובנת באור שחיטתו פסולה ואע"פ שחדודה קודם לליבונה פסולה דבית השחיטה לא מרוח רוח אלא צידי הסכין נוגעין בסימנין ומשום צדדין אסרינן לה שאע"פ שלא נקב אלא מה ששחט מן הושט טריפה. סכין שנשתמש בה לע"ז אם אין בה שום שמנונית מותר לשחוט בה לכתחילה ואע"ג דאסור בהנאה זה מקלקל הוא וקלקולו יותר מתיקונו ודוקא בהמה בריאה אבל מסוכנת לא משום דהוי כמתקן ואם שחט בה מסוכנת או חתך בה בשר אסור עד שיוליך הנאה לים המלח ושיעור הנאה זו כדי שכר סכין לחתוך הבשר ומדאמרי' דאם שחט בהמה בריאה בסכין של ע"ז דלא חשיבא הנאה נר' לע"ד דמכאן יש ללמוד שהמודר הנאה מחבירו שוחט לו לכתחילה. [ע"ב] סכין של גוים אפי' אינה בת יומא אסר לשחוט בה משום דאסור טח על פני הסכין ובית השחיטה יש לה חום קצת לפי' צריך שיפה או נעיצה בקרקע עשר פעמים ואם שחט בה בלא הכשר זה אע"פ שהדיחה קולף בית השחיטה יפה ודיו. סכין, וא"ת והא גבי קורט חלתית [ע"ז ל"ט ע"א] שאסרו משום דמפסקי לה בסכין של גוים נתנו טעם אגב חורפא דסכינא מחליא ליה ונר' דאי לאו האי טעמא הוינא שרינא ליה משום נטל"ף וזה שלא כדברי בעה"ת שאמר דרוב סכינין אסור טח על פניהם ולא אמרי בה נטל"ף ואמר הר' יונה דלא איירי התם אלא בחילתית של חנוני שמקנח סכינו יפה מן השומן שבו ואי לאו משום חורפא ודאי שרינן לה, הטבח צריך שיהא לו סכין מיוחדת לשחיטה ולא יחתוך בה שום דבר כדי שלא תפגם ופעמים יבא לידי איסור שישחוט בלא בדיקה כך פירש"י ולמדנו מדבריו שאם בדקו לאחר שחיטה והצניעו שאינו צריך בדיקה כשחוזר ושוחט פעם אחרת ואם שחט ולא בדק ונאבד הסכין שחיטתו כשרה ומיהו מן האחרונים פסקו שטעם שהצריכו סכין מיוחדת לטבח הוא מחשש שמא לא יקנחנה [מ]הדם ויבא לחתוך בה בשר שהודחה כבר.
<h2>דף י.</h2>
השוחט בסכין בדוקה ולאחר שחיטה נמצאת פגומה חוששין שמא בעור נפגמה ואפי' שחט הרבה בהמות חוששין שמא בעור הראשונה נפגמה ואפי' בעוף שעורו רך מורין לאסור ואם לאחר שחיטה שיבר עצמות בסכין בדוקה או שנפלה מידו וראה שנפלה על חודה ונמצאת פגומה תולין בזה הפגימה הואיל ובדקה קודם שחיטה, חתך בעצם המפרקת הואיל ורך הוא אין תולין בו להקל ולומר שבו נפגמה אלא תולין שבעור נפגמה ואומר ר"י דלחומרא תולין בעצם המפרקת דאימור פוגם הוא ואם שחט ג' או ד' בהמות בסכין בדוקה ולא בדק בין זו לזו ונאבד הסכין אם בא' מהן שבר בעצם המפרקת כולן אסורות מאותה ששיבר המפרקת שלה ואילך ויש מחמיר יותר ואומר שדין הנגיעה כדין השבירה לענין זה וכן ראוי להורות אע"פ שיש מן הגדולים שאמרו שאין חוששין לשבירת העצם המפרקת, מי שלא בדק סכינו קודם שחיטה ונאבד אחר ששחט קודם שבדקה שחיטתו פסולה שהרי לא נודע שנשחטה בסכין יפה ומי שבדק הסכין קודם השחיטה ולאחר השחיטה נאבדה מיד ולא בדק אותה אין מוציאין אותה מחזקתה ואפי' שחט הרבה בהמות כולן כשירות אם לא שיבר בין זו לזו עצם ולא דבר הראוי לפגום ואם היה הסכין לפנינו צריכה בדיקה דכל שישנו ואפשר לבודקו אין סומכין על החזקה וג' דברים הן שצריכין בדיקה כשישנו לפנינו ואם א"א כשרים הא' בדיקת השוחטין אם הם מומחין והב' בדיקת הסכין אחר השחיטה והג' בדיקת הריאה.
<h2>דף טו:</h2>
אין שוחטין לכתחילה אלא בתלוש שנ' ויקח אברהם את המאכלת.
<h2>דף טז.</h2>
נעץ סכין בגלגל של יוצר וגלגל ושחטה כשרה שהרי זה מכח אדם, נעצה בגלגל של מים ושחט בה ראשון שהוא סביבה ראשונה ג"כ שחיטתו כשרה.
<h2>דף טז:</h2>
ואם שחט בתלוש ולבסוף חברו אם לא בטלו שחיטתו כשרה והוא שנתן צואר הבהמה למטה והסכין למעלה ויש מתירין בדיעבד אע"פ שבטלו, היה שוחט עוף אפי' הסכין למטה כשרה.
<h2>דף יז:</h2>
הסכין ששוחטין בה צריכה בדיקה קודם שחיטה ואחר שחיטה ואין סומכין על בדיקה שבסוף גזירה שמא ישכח ובדיקה זו היא שלא יהא פגומה כמו שיתבאר וסמך לבדיקות הסכין ושחטתם בזה פי' שיהיה בדוק בזה וטעם הבדיקה מפני שאם יש בה פגימה ינקב הושט ומטרפה וצריך לבדוק אותו בהולכה ובהובאה בבשר ראש אצבעו ובצפורן ואין לסמוך לכתחילה בבדיקת הצפורן אחת לבדה עד שיבדוק בשתים וכ"כ אהר"א ובדיקה זו צריך לעשותה בכונה גדולה וכל שיש בסכין פגימה כל שהוא ואפי' מסוכסכת פי' שאינו נמצאת אלא או בהובאה ואפי' היא בראש הסכין אסור לשחוט בה לכתחילה ואם שחט בם הואיל והיא מסוכסכת אם הוא בראש הסכין ולא שחט באותו צד שהיא נרגשת שחיטתו כשרה הסכין צריך בדיקה בג' רוחותיה ונמצא שהם שש בדיקות בהולכה ושש בהובאה שכח ולא בדק קודם שחיטה בודק אחר שחיטה ואם נמצאת פגימה אפי' שיבר בה עצמות לאחר שחיטת מקצת הבהמות אין תולין לומר שבשבירת העצם נפגמה אלא אפי' כל מה ששחט קודם לכן אסור ושיעור פגימה כל שתחגור כל שהוא ואפי' כחוט השערה ויש מתירין בדיעבד עולה ויורדת מותר לשחוט בה לכתחילה סכין שיש בה פגימה וכרך חוט או משיחה על הפגימה שוחט בשאר הסכין אפי' לכתחילה ולמדנו דין זה ממגל יד דאע"ג שצדו הא' סכין הואיל וצדו השנית מגל אסרו לשחוט בו לכתח' גזירה דילמא שחיט בצד המגל, סכין שדומה לססא וזהו זקן השבלים שקורין אריסט"א בלעז מותר לשחוט בה לכתחילה.
<h2>דף יח.</h2>
צפורן ושן אם מחוברין אין שוחטין בהן ואם תלושים שוחטין בהם ואפי' לכתחילה.
<h2>דף ל:</h2>
הסכין ששוחטין בה צריכה שיעור שני צוארין ממנה ממה שהוא שוחט, היה שוחט בהמות הרבה יחד צריך הסכין מלא צואר א' יותר על כולן בד"א כששוחט בהולכה ובהובאה אחת אבל מוליך ומביא הסכין שוחט אפי' באזמל כל שהוא ודיו אבל לא ישחוט בדבר דק שנוקב ומחמיר רבינו חננאל ואומר דבהמה לעולם בעינן בה נמצא צואר חוץ לצואר אעפ"י שמוליך ומביא.
<h2>דף לא.</h2>
הזורק סכין והלכה ושחטה כראוי אם זורקה מי שהוא ראוי בתורת שחיטה אפי' חרש ואפי' שוטה שחיטתו כשרה שאין שחיטת חולין צריכה כונה כמו קדשים אבל שחיטה מכח אדם בעינן ואם נפלה סכין ושחטה שלא מדעתו אע"פ ששחטה כראוי שחיטתו פסולה.
